ככל שהטמפרטורות עולות, הבניינים יעמדו בפני לחצים הולכים וגוברים לעמוד במטרת הליבה שלהם להגן על הדיירים מתנאי חוץ קיצוניים. שינוי זה ישפיע על התכנון של מבנים והסביבה שלהם, ישפיע על בחירת חומרים עבור מעטפות המבנים, ויגביר את האימוץ של מערכות קירור.

כרבע מפליטות הפחמן הדו-חמצני בעולם נובעות מתפעול בניינים. השגת נטו אפס פליטות עד לשנת 2050 תחייב הגברת השימוש בדלקים שאינם דלקי מאובנים במבנים והפחתת העצימות האנרגטית באמצעות מיטוב האופן שבו אנרגיה תרמית מופקת, מושבת, מאוחסנת ונצרכת.

כמעט 10% מפליטות CO₂ בעולם נובעות מבניית מבנים, תחזוקה, שיפוץ ובנייה מחדש. השגת אפס פליטות מחייבת קיצוץ לא רק בפליטות התפעוליות אלא גם באלו המגולמות על ידי שימוש בפחות חומרים חדשים או שימוש מחדש בחומרים, מעבר לחומרים על בסיס ביולוגי, וכן שיפור של חומרי הבנייה הקונבנציונליים.

ממשלות עוברות ממחויבויות וולונטריות תחת הסכם פריז לתקנות אנרגיה מחייבות המכוונות לפליטת CO₂ בבניינים. בזמן שתקנות בנייה להפחתת פליטות תפעוליות יתהדקו ברחבי העולם, התקנות יתרחבו גם כך שהן יטפלו בפחמן מגולם כדי לספק נתונים שקופים לכל אורך מחזור החיים של חומרי בנייה.

הנוף המורכב של דיווחי קיימות מהווה אתגר בנוגע להרמוניזציה, אך דיווחי סביבה, חברה ומשילות (ESG) מקדמים יעילות, מפחיתים סיכונים, ועומדים בציפיות ההולכות וגדלות של המשקיעים והצרכנים. צבירה מהימנה של נתונים פרטניים תהיה המפתח לדיווח על רמת הציות ומיטוב משאבים.

תעשיית הבנייה ניצבת בפני מחסור חמור בכוח עבודה מיומן, דבר המועצם בשל כוח עבודה שפורש לגמלאות – בעיה שהפכה לחמורה עוד יותר בענף ה-HVAC. כדי לטפל בבעיה זו, תעשיית הבנייה תשקיע בתדמית שלה, בהכשרה נרחבת של כישרונות מיומנים, ובמינוף טכנולוגיה.

בניינים מהווים את עמוד השדרה של החיים המודרניים, והם מספקים סביבה יציבה למחייה, עבודה ופנאי. אולם, ארבעה גורמים קריטיים – אירועי מזג אוויר קיצוניים, עיור, איומי סייבר וטכנולוגיות בניין חדשות – מדגישים את הצורך הדחוף בשיפור בטיחות בניינים כדי להגן טוב יותר על הדיירים.

אנשים מבלים כמעט 90% מזמנם בתוך מבנים, עם עלייה במודעות לאחר המגיפה לחללי פנים בריאים, צורך שהואץ עוד יותר עקב זיהום אוויר גובר והציפיות הגוברות של משקיעים ודיירים. דבר זה יעצב את התכנון של בניינים חדשים ושל התאמה מחדש כדי לתעדף את רווחת הדיירים, תוך התמקדות יתר בנוחות תרמית, איכות אוויר, נוחות אקוסטית ותאורה מיטבית.

המגיפה שינתה במהירות את חיי היום יום על ידי ריקון משרדים וקניונים והפיכת הבתים למקומות עבודה. לדבר זה תהיה השלכה ארוכת טווח, והוא ישנה את הפרדיגמה ארוכת השנים, כאשר חללים אינם מקובעים עוד מבחינת צורה ותפקוד, אלא דינמיים כדי לעמוד בדרישות המתפתחות.

מספר המכשירים עם אפשרות IoT עולה במהירות, אך מספר אתגרים, כגון יכולת הפעלה פנימית בין מכשירים וסקלביליות, מחסור ביכולת שדרוג ועומס יתר של נתונים עדיין מונעים מימוש מלא הפוטנציאל שלהם. פרוטוקולי תקשורת מבוססי IP, מודלים סמנטיים של דומיין, ועדכונים מאובטחים המגיעים דרך הרשת יעזרו להתגבר על קשיים אלו ולפתוח מקרי שימוש חדשים.

הפרודוקטיביות של כוח העבודה העולמי בתחום הבניין מפגרת אחרי תעשיות אחרות בשל תכנון וביצוע מקוטעים, ביצוע ותפעול, החלפת נתונים מוגבלת ושיטות ניטור התקדמות מיושנות. גישות חדשניות כגון הספקת פרויקטים אינטגרטיבית, תכנון דיגיטלי מתקדם וניהול שטף עבודה דיגיטלי יעזרו לייעל את ביצוע הפרויקטים, ולהפחית ביצוע מחדש יקר של עבודות ועיכובים בפרויקטים.

שוק מערכות בקרת אוטומציית בניין (BACS) העולמי צומח במהירות, אך המערכות הנוכחיות מתקשות אל מול הפעלות מקוטעות ובעיות ביעילות. מערכות BACS מהדור הבא ישלבו אינטגרציה עמוקה יותר עם בינה מבוזרת, ארכיטקטורה שטוחה יותר, ויכולות מבוססות AI כדי לשפר את היעילות האנרגטית, נוחות הדיירים ועמידות תפעולית.